אוי, זה כל כך אני

people-person1.JPG

כן, אני יודע, זה נשמע מתנשא, אבל בגילי הגעתי למסקנה שאני מה שאני ונמאס לי להוריד את עצמי בשביל לרצות אנשים שבאמת אין סיבה שארצה לרצות אותם.
זה לא שאני אנטיפת (לדעתי…), אבל אני מעדיף לרוץ קדימה עם מי שרוצה ויכול לרוץ קדימה.
אני שונא פוליטיקות ושטויות דומות.
אני לא אפגין בוז כלפי מי שאינני חושב שהוא ראוי, אלא אהיה קורקטי עימו, אבל לבטח לא אתחבר אליו בשביל הכיף או בשביל להשיג את מטרותיי.

אפילו תליתי העתק בקיוביק שלי (סוג של שיני שום).

(תודה ל-Linda Causey, מאתר A Perfect World, שאישרה לי לפרסם את פיסת החיים הזו שהיא ציירה. תמונת המקור).

אודות איתן

רק על עצמי לספר ידעתי. בשביל זה יש בלוג, לא?
פורסם בקטגוריה מהורהר בנפשי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *