web analytics

נוב 29 2008

יהודה זיסאפל – המפטר הרגיש. הצד השני של המטבע.

מאת: בשעה 15:24 נושאים: עבודה

בסוף השבוע הזה התפרסמה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" כתבה על נקודת המבט של המנהלים המפטרים במשבר הנוכחי.
קשה, קשה להם.

נתמקד במרואיין הבכיר מר יהודה זיסאפל, מבעלי קבוצת "רד-בינת".
מר זיסאפל מצוטט בכתבה:
"הקשר בין ההנהלה לעובדים הוא קשר רגשי כמעט, כמו משפחה, ולכן כשצריך לצמצם זה תהליך כואב, למרות שמבחוץ נראה כאילו בהיי-טק האצבע קלה על ההדק ומגייסים ומפטרים כל הזמן. אמנם אני לא מעורב ישירות בפיטורים בחברות שלי, אבל זהו תהליך שאנחנו חושבים עליו המון ומנסים למזער אותו. גיוסי עובדים בהיי-טק נעשים בצורה מאוד יסודית, אבל כשיש צורך חותכים, וזה קשה. להיפרד מעובד שהוא בבחינת שותף שלך זה כמו גירושים, ושותפים טובים מבינים את זה. בחוץ פחות מבינים."

מעולם לא פגשתי אישית במר יהודה זיסאפל. רק ראיתי את תמונתו מדי פעם בעיתונים, כאשר הוא או אחיו, זהר, בעלי "רד-בינת", צולמו בעת תרומת ציוד מחשב כזה או אחר לקהילות נזקקות. תמונות יחסי-ציבור המקדמות את תדמיתם האישית ותדמית חברתם.
רק שמבפנים, בתוך הקבוצה, זה עובד קצת אחרת.

בין השנים 1997-1999 עבדתי במסגרת קבוצת "רד-בינת". כן, "קבוצה" זה שם מגדיל, שם עם נפח. אז בפרונט של הקבוצה יש את מה שזיסאפל אוהב לקרוא לו "הייטק", בעיקר חברות מתת-הקבוצה "רד" (אותה מנהל אחיו). בצד השני יש את תת-הקבוצה "בינת" (אותה מנהל יהודה) שעוסקת יותר במכירת חומרה ותוכנה ומתן שירותי מחשוב שונים.
אני עבדתי בחברה קטנה שהתפצלה בתחילת דרכה מ"בינת תקשורת" ולבסוף נקראה "אבנט תקשורת", והמנכ"ל היה משה פרדו. החברה עסקה בהפצה של תוכנה וחומרה למשווקים.
תפקידי היה Presale טכני (סיוע למכירות בהסברים טכניים) וקצת ניהול רשת החברה.

מאחר ואני קצת יזם באופיי ותמיד מחפש איפה אפשר לשפר ולקדם, היו מקרים בהם תוך כדי עבודה נתקלתי בחברות שחשבתי שהן יכולות לתרום רבות למכירות של החברה, ביררתי את טיבן ושאין להן מפיצים בארץ ובתום הבירור הצעתי למנכ"ל החברה להוסיף אותן לסל החברות שאנו מייצגים. לאחר שהוא אישר – גם טיפלתי בתהליך ההתקשרות עימן עד לחתימת חוזה. קצת פיתוח עסקי.
אני מדגיש שפעילות זו לא היתה חלק מעבודתי, אלא יוזמה שאני נקטתי והמנכ"ל קיבל וקידם בשמחה.
המנכ"ל אף אמר לי שנהוג בקבוצת "בינת" שמי שמביא חברות חדשות שגם מביאות מכירות, מקבל בונוס כספי על כל חברה כזו. שמחתי לשמוע שזה כך והמשכתי לקדם את הנושאים האלו. אפילו לא שאלתי מה גובה הבונוסים או איך הם מחושבים.
מאחר והייתי צעיר בשוק העבודה וזו היתה עבודתי השנייה, לא טרחתי, אפילו בכלל לא חשבתי, לבקש מהמנכ"ל מסמך המאשר את דבריו לגבי הבונוסים. הוא הרי המנכ"ל ולבטח הוא יעמוד במילתו. אין בכלל ספק בעניין.

וכך, יזמתי הבאה של מספר חברות עימן נחתמו חוזים והתחלנו לייצג אותן בארץ (למשל WebTrends (ניתוח פעילות באתרי אינטרנט) ו-Zoom (חומרת תקשורת)).
אז ניגשתי למנכ"ל ושאלתי אותו מה לגבי הבונוסים המובטחים. הוא שלף מייד שצריך לחכות שיהיו מכירות.
אז חיכיתי מספר חודשים, וידאתי שהיו מכירות – ושבתי אליו. אני אחסוך לכם את התירוצים. הוא נפנף אותי.

מכיוון שהייתי צעיר, איש עקרונות ופגוע מחוסר ההגינות, פניתי למשאבי האנוש של "בינת" ("אבנט תקשורת" היתה אז חברה קטנה, שעוד לא היו לא משאבי אנוש משלה, ולכן נושא זה טופל "בחוץ", ב"בינת"). דיברתי איתם והסברתי להם את הנושא והם בדקו מול המנכ"ל, שאפילו (על פי תגובת משאבי האנוש) לא שיקר ולא טען להד"ם,אלא פשוט הבנתי מהם שזה בתחום שלו והוא מחליט מה לעשות או לא לעשות.

זו היתה הפעם הראשונה, אחרי הצבא, שהבנתי שההקבלה שעשיתי כטירון בשוק העבודה האזרחי, בין ה"משקית ת"ש" הצבאית לבין משאבי אנוש באזרחות – היתה מופרכת מיסודה. משאבי אנוש מייצגים את החברה, והם יהיו לטובתך רק אם זה לטובת החברה, בשאר המקרים הם לטובת החברה, גם אם זה אומר שמדובר במנהל זה או אחר.

אני לא הייתי מוכן לקבל את התשובה הזו, שדופקים אותי ואני שותק. כאמור, איש עקרונות אני.
מאחר וידעתי שיהודה זיסאפל הוא הבעלים של "אבנט תקשורת", השגתי את הטלפון של המזכירה שלו, איידה, והתקשרתי אליה.
היא התעניינה במה מדובר, וסיפרתי לה את תמצית הדברים ושאני רוצה להיפגש עם מר זיסאפל בכדי להציג בפניו את הנושא.

המזכירה כנראה פנתה בנושא למנכ"ל, כי לאחר מספר ימים הוא קרא אותי אליו ושאל מדוע פניתי למזכירה של זיסאפל, אז הסברתי לו. בטח הוא כבר שכח מהעניין.
בתוך מספר ימים פוטרתי על ידי המנכ"ל. איש צעיר עם תאומים בני שנה נזרק רק בגלל שרצה את מה שהובטח לו תמורת עבודה עודפת, מועילה ורווחית לחברה ולמנכ"ל באופן אישי, ובשלב שני גם למר זיסאפל כבעלים.

לפגוש את מר זיסאפל ירום הודו, לא התאפשר לי כמובן. אפילו לאחר הפיטורין ניסיתי שוב להיפגש עימו. דיברתי, שוב, עם מזכירתו והסברתי לה שפוטרתי בגלל שרציתי לדבר איתו על מה שנעשה לי. היא חזרה אלי עם תשובה שהוא לא ייפגש איתי.
בואו ניתן לו קרדיט. אולי לא היה לו זמן, אולי הוא היה צריך להצטלם לתרומת מחשבים כלשהי או להתראיין לעיתון לגבי תהליך פיטורים רגיש ורב מחשבה.

אולי אם הייתי עיתונאי שרוצה לקבל ממר יהודה זיסאפל את חוות דעתו המלומדת על הסיבות למשבר הנוכחי שמקטין את רווחיו ומאלץ אותו לפטר, בלב כבד, עובדים שהם "בני משפחה" – הייתי נפגש או לפחות מדבר איתו.
אבל אני פוטרתי בתקופה שלא היתה תקופת משבר, לא הייתי עובד בחברה שמר זיסאפל היה מגדיר כ"הייטק" אלא בחברה קטנה ופחות חשובה ממאגר החברות שלו, ולכן לא זכיתי לפגוש את הבוס הגדול והרגיש, שנותן גיבוי מוחלט למנכ"לים שלו, גם אם הם עוסקים בגילוי עריות ודופקים את "בן משפחתם".

.

גרועחלשבסדרטובמצוין (2 הצבעות, ממוצע: 4.50 מתוך 5)
Loading...

Share via email
Share on Tumblr Share

3 תגובות

3 תגובות לפוסט “יהודה זיסאפל – המפטר הרגיש. הצד השני של המטבע.”

  1. רוקמת Israel Internet Explorer Windows בתאריך 30 נוב 2008 בשעה 21:49

    אני מבינה שנפגעת אישית ומרגישה אמפתיה
    בקבוצת רד בינת אכן אין שכר ובונוסים מרקיעי שחקים
    עם זאת , דווקא בחברת רד בינת יש צד נוסף. יש חברות כגון אמדוקס שכל שנה מפטרים אחוז מסויים מהעובדים. בקבוצת רד בינת לא ממהרים לפטר. למשל כל השנה האחרונה הם לא מיהרו לגייס כי ראו שיש האטה בשוק, בכדי להימנע כמה שניתן מפיטורים.
    אם עדיין כואב לך , ןנשמע שכן, מדוע שלא תכתוב מכתב אישי?
    ואגב, מדוע לא בדקת מול המנכ"ל את העניין?הרי הוא זה שהבטיח לך?
    בכל מקרה, בהצלחה!

  2. איתן Israel Mozilla Firefox Windows בתאריך 01 דצמ 2008 בשעה 21:51

    שלום רוקמת, כן, בוודאי שנפגעתי אישית ולא ציבורית.
    גם השקעתי מעבר לנדרש, גם רימו אותי וגם זרקו אותי להיות מובטל בערך 4 חודשים. סיבות טובות להרגיש פגוע.

    חברות גדולות כמו אמדוקס שידועות בשוק במשאבי האנוש המשובחים שלהן פוגעות בעיקר בעצמן לטווח הרחוק בהתנהגות כמו שאת מתארת, בעיקר בעידן הנוכחי של שיתוף ידע ברשת.

    אז מה אם כואב לי?- זה היה לפני 11 שנה. המשכתי בחיי. באותו הזמן לא היו לי המשאבים להיאבק אלא רק לשרוד, וכך עשיתי. פשוט כעת ראיתי שהאיש מורח סיסמאות שאינן תואמות למציאות שאני הכרתי לגביו, והיה חשוב לי להראות צד אחר של היחצ"נות שלו.

    מה יעזור מכתב אישי? הוא יגיע לאותה מזכירה והיא תזרוק אותו לפח? שאני אחפש איפה מר זיסאפל גר ואשלשל מכתב במו ידי לתיבת הדואר הביתית שלו?!
    באיזה שלב אתה אומר לעצמך – "אם לא רוצים אותי, בייחוד שהייתי יותר מבסדר – אז אני לא רוצה יחסים איתכם וההפסד הוא גם שלכם". אם הבעלים לא יודע לבחור מנהלים ולא להשגיח עליהם ולבקר אותם, הוא לוקח סיכון.

    כמו שכתבתי, היו הרבה דיבורים עם המנכ"ל על הנושא, והוא מקור הבעיה.
    בשלב חיפוש העבודה נפגשתי עם בעל חברה מתחרה ל"אבנט" שסיפר לי עליו, שהם היו חברים ומר פרדו עבד אצלו, למד את העסק ואז הלך ופתח עסק מתחרה בדיוק באותו התחום.

    אם צעירים הנכנסים לשוק העבודה וקוראים פוסט זה ילמדו שאם הסכמים וחוזים כתובים אינם מכובדים על ידי החותמים עליהם ומגיעים לדיונים בבתי-משפט, אז לבטח הבטחות בעל-פה לא שוות יותר מדי.
    הבטחות שלא מוכנים במינימום לגבות אותן בכתב ובאופן רשמי ואישי – אינן שוות את הבל הפה שהוציא אותן לאוויר העולם.

  3. מישל Israel Internet Explorer Windows בתאריך 30 נוב 2012 בשעה 12:16

    שלום יהודה וזוהר זיסאפל על איזה קשר ריגשי עם העובדים אתם מדברים??? אישתי עובדת בחברת רדויזין שנמכרה לאוויה והעובדים שם פשוט נזרקו לכלבים שום רגש שום חמלה 15 שנים היא עובדת בקבוצה וככה ביום אחד מודיעים לה שמורידים לה במשכורת ויש לה חוזה לחצי שנה אגב ולא רק היא רוב העובדים בככל לא יודעים מה קורה איתם!!! כניראה שהרגש אצלכם מפסיק ברגע שמדובר בכסף והרבה 200.000000 $ איבדתם את החמלה את ההגינות ואת הדאגה לעובדים ששירתו את הקבוצה כל כך הרבה שנים.
    כן מסתבר שהכסף משנה את האנשים ככל שיש להם יותר הם רוצים יותר ומה יקרה עם העובדים למי איכפת.
    כן חבל שככה מתייחסים לעובדים אבל למי זה משנה העיקר שקיבלת כסף על מכירת החברה מבחינתך זה העיקר.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות