סוף סוף ראיתי את "חגיגה בסנוקר"

כן, בצבא, למרות שלוש השנים המלאות, לא יצא לי. בכל אופן שחררו אותי.
אבל לאחרונה, בעקבות בושות שאני עושה לעצמי במקום העבודה, שאני לא מכיר משפטי מפתח מההוויה הישראלית הבורקסית, החלטתי להשלים פערים.

בסדר, אפשר ממרחק השנים להביט בחמלה מסוימת על הסרט וכך נעשה. אין לי כוונה לכתוב ביקורת על הסרט, קטונתי.
(טוב, נו, אני מפחד מהתגובות)

אבל הדבר שהכי הפתיע אותי לגבי הסרט (שאגב נקרא, על פי כותרות הפתיחה "סנוקר" ולא "חגיגה בסנוקר") היה שבתחילתו רשום אחד מייק ברנט בתפקיד עוזר צלם.
מייד חשבתי שזה היה שלב מסוים בחייו, אבל מהקישורים הנ"ל מוויקיפדיה, עולה שהסרט עלה בשנת 1975, השנה בה מייק היה באירופה והשנה בה התאבד, כך שכנראה מדובר במעין הצדעה לכוכב שנפל.

.

הקריירה האבודה של מייק ברנט

ביקורת סרט – עידן הקרח 3 (דיבוב לעברית, תלת מימד)

אז הלכתי הבוקר עם הילדים. מהיכרות קודמת עם שבתות של חופשות וחגים, ביצעתי הזמנה מראש דרך האינטרנט. אין אכזבה וכעס גדולים יותר מלהבטיח לילדים סרט ואז להגיע לקופות ולגלות שאין כרטיסים עד לחופש הבא. גם כאן היה צורך לעבור בין מספר בתי קולנוע עד שנמצא אולם ריק יחסית.

בהצבעה דמוקרטית, בניצחון של 2 נגד 1 (אני נייטרלי) נקבע שהולכים ל"עידן הקרח 3". מכיוון שהקטן עדיין לא שוטף עם כתוביות, הלכתי על דיבוב לעברית ובכדי לנסות במה מדובר הוספתי גם את הקרנת התלת-מימד.

מה אני אגיד לכם. הם לוקחים עוד 10 או 15 ש"ח יותר על סרט תלת-מימד. נותנים בכניסה משקפיים (התקדמנו, הפעם המסגרת מפלסטיק ולא מנייר) שמחזירים ביציאה (כמעט כולם). זה גם לא נוח (בייחוד לשכמותי, שכבר יש להם משקפיים וצריכים להרכיב זוג על זוג) וההבדלים מינוריים עד לא קיימים עד מעצבנים את הראייה.
כאשר מסתכלים על הסרט בלי המשקפיים המיוחדים – התמונה נראית מטושטשת בקטעים שהם תלת-מימד ולפעמים התמונה נראית רגילה (עם ובלי משקפיים), שאלו כנראה קטעים רגילים. לפעמים גם עם המשקפיים התמונה נראית מטושטשת, אולי בגלל שהעיניים שלי כבר התעייפו.
יש בסרט מעט מאוד קטעים שמממשים את תלת-המימד, כלומר קטעים בהם נראה שהאירועים על המסך יוצאים אליכם לאולם. נראה שהדביקו על הסרט כמה יכולות 3D מדי פעם וזהו.
בקיצור, אם אתם להבא צריכים לבחור – תבחרו בגרסה רגילה, 3D לא שווה את הכסף.

ראינו בעבר רק את הסרט הראשון בסדרה שהיה מאוד מהנה ומצחיק, אבל לא ראינו את השני.
הסרט עצמו חלש למדי. עלילה הרפתקנית שבבסיסה הצורך להציל את סיד העצלן שגרם לעצמו להיחטף ע"י דינוזאורית אל עולם הדינוזאורים שנמצא מתחת לאדמה ה"רגילה", ואז כל החבורה נאלצת למצוא ולהחזיר אותו. הדגש החינוכי-מוסרי בסרט הוא על משפחה, גידול ילדים וחברוּת, אבל נראה לי שזה עבר מעל לראשי הילדים ויותר רלוונטי למבוגרים, וגם אז זו פסיכולוגיה בגרוש שכבר ראינו קודם.
יש מעט אקשן לא ממש מפחיד והרבה פחות קטעים מצחיקים. גם ילדים וגם מבוגרים כמעט לא צחקו, וזה עצוב לסרט שנראה לי שמתיימר להיות קודם כל קומדיה.
הדיבוב לעברית סביר וטל פרידמן כרגיל עושה מצוין את סיד המסתבך הסדרתי.

נראה שהלימון הזה של "עידן הקרח" נסחט עד תום והגיע לקיצו. לא שאתם לא תלכו עם הילדים, כי הבטחתם, כי צריך למלא את הזמן, כי אין הרבה אפשרויות אחרות. אבל לפחות אל תצפו ליותר מדי. סוֹרִי.
.

ציון: 3 כוכבים.
תמורה לכסף (מקסימום הנאה במינימום כסף): 2 כיסים.

.

תרגש ג'ורג', תרגש.

מכל החיפושיות אהבתי את ג'ורג' האריסון. עדיין אוהב.

ללא החשיבות העצמית של פול, ללא המרדנות המיוחצנת של ג'ון ולבטח בלי הליצנות של רינגו. הוא היה העצוב, אפילו הייתי אומר הדיכאוני, מארבעתם.
תסכלו לו בעיניים בקליפ שבהמשך. גם כשהשמיים מתבהרים נשארים לו עננים בעיניים.

לא נדחף לפרונט, לא חיפש תהילה בכל מחיר. חיפש את עצמו. מצא את הארי. לא המזוהם, קרישנה.
איבד את אשתו לאריק קלפטון (אם כבר לאבד, אז לקלפטון. יש בזה כבוד מסוים. מעוות, אבל כבוד. פעם נשים היו משיקות אוניות למלחמה. היום הן גורמות לגיטרות ליבב. התקדמנו).
היה חבר בטרוולינג ווילבוריס. סוג של מכונת זמן מוזיקלית.
מת מסרטן.

היה בו משהו צנוע באמת. מענטש אמיתי. והגיטרה שלו. נגינת הגיטרה. כל כך הרבה רגש.
עשה מסלול בחיים. מנער עירוני אנגלי, אל כוכב פופ ומשם לנווד רוחני.

טוב, לא פתחתי את הפוסט הזה בכדי לספר את סיפור חייו, אלא היה לי השבוע רגע שמאוד הזכיר לי את הרגע עליו הוא מדבר בשיר שלו, Blow away, שיר פחות ידוע שלו שאני מאוד אוהב, שנכלל גם בקומדיה הבריטית Nuns on the Run (עם אריק איידל מה"מונטי פייטון").
אז תרגמתי לכם אותו בחופשיות רבה:

Day turned black, sky ripped apart
Rained for a year ’til it dampened my heart
Cracks and leaks
The floorboards caught rot
About to go down
I had almost forgot.

All I got to do is to love you
All I got to be is, be happy
All it's got to take is some warmth to make it
Blow Away, Blow Away, Blow Away.

Sky cleared up, day turned to bright
Closing both eyes now, the head filled with light
Hard to remember what a state I was in
Instant amnesia
Yang to the Yin.

All I got to do is to love you
All I got to be is, be happy
All it's got to take is some warmth to make it
Blow Away, Blow Away, Blow Away.

Wind blew in, cloud was dispersed
Rainbows appearing, the pressures were burst
Breezes a-singing, now feeling good
The moment had passed
Like I knew that it should.

All I got to do is to love you
All I got to be is, be happy
All it's got to take is some warmth to make it
Blow Away, Blow Away, Blow Away.

יום השחיר, שמיים נקרעו
ירד גשם במשך שנה עד שליבי נרטב
סדקים ודליפות
אריחי העץ הרקיבו
בדרך למטה
כמעט שכחתי.

כל מה שאני צריך לעשות הוא לאהוב אותך
כל מה שאני צריך להיות זה, להיות שמח
כל מה שצריך זו חמימות בכדי שזה יקרה
תרגש, תרגש, תרגש.

שמיים התבהרו, יום הפך לזוהר
עוצם שתי עיניים עכשיו, הראש מלא באור
קשה לזכור באיזה מצב הייתי
שכחה מיידית
יאנג אל ין.

כל מה שאני צריך לעשות הוא לאהוב אותך
כל מה שאני צריך להיות זה, להיות שמח
כל מה שצריך זו חמימות בכדי שזה יקרה
תרגש, תרגש, תרגש.

רוח נשבה פנימה, עננים התפזרו
קשתות מופיעות, הלחץ התפוגג
משבים שרים, כעת מרגיש טוב
הרגע עבר
כמו שידעתי שהוא צריך.

כל מה שאני צריך לעשות הוא לאהוב אותך
כל מה שאני צריך להיות זה, להיות שמח
כל מה שצריך זו חמימות בכדי שזה יקרה
תרגש, תרגש, תרגש.

אוהב אותך, ג'ורג'. אתה חסר פה.

לעיסה אמנותית

Maurizio Savini, אמן, איטלקי, החליט לפסל.

אבל לא בחומרים הרגילים, כגון מתכות, גבס או אבן.
מאוריציו הלך על גומי לעיסה. מסטיק.
(עם פיברגלס לחיזוק, אבל נתעלם מכך באלגנטיות)
(תקליקו, תקליקו. תראו את זה מקרוב)

מבחר תמונות של היצירות בגודל טוב.

 

ועוד כמה.

סרטון על הכנת התערוכה בגלריה.

קורות חיים שלו ותערוכות שבהן הציג + עוד יצירות.

יום הזיכרון של האהבה

אחד היתרונות היחידים, אם ניתן לומר כך, בימי זיכרון, הוא הזכות לשמוע מחדש שירים עבריים יפים שאף עורך רדיו צעיר לא ישמיע בסתם יום של חול בגלל, אני מהמר, שהוא בכלל לא מכיר. זה ישן מדי.

אחד מהשירים האלו, שהשנה תפס אותי במיוחד, הוא "במקום פרידה" (הידוע יותר כ"אם תלך") שכתב נתן יונתן.
פעמים רבות אנו שומעים שירים, פה מילה, שם משפט, בעיקר פזמון, אבל שיר שמושר לא מתגבש לכדי אמירה כוללת, כפי שניתן לראות כאשר השיר פרוש לפניך במלואו.

הפעם קראתי את השיר הזה כטקסט והוא עשה לי דז'ה וו מאוד מדויק לרגע מאוד משמעותי באהבה שלי.

את טלי הכרתי בצבא. לה היה חבר, אבל אי אפשר היה לעמוד בפניי (אל דאגה, זה לא חזר וזה היה רלוונטי רק אליה), והיא נפרדה ממנו והפכנו חברים. היה לה קשה, בעיקר מוסרית, עם הצעד הזה שהיא עשתה והיה שלב, די בהתחלה, שהיא החליטה לחזור אליו.
נסעתי אליה באופנוע החמישים סמ"ק המקרטע שלי לחר"פ צריפין, שם שירתה, לקחת ממנה משהו שלי שנשאר אצלה. חוץ מהלב שלי. היא נתנה לי מכתב פרידה. בתחנת הדלק הראשונה בדרך חזרה עצרתי בצד וקראתי אותו.
כל מכתב הפרידה הזה זעק מאמביוולנטיות שאינה רוצה בפרידה שמתרחשת מכל הסיבות הלא נכונות. היו שם את כל הסיבות שבגללן אנו צריכים להישאר ביחד.

אחרי שנה התחתנו.
המכתב הזה היה צריך להיות יום הזיכרון של האהבה שלנו, אך הוא הפך ליום העצמאות שלנו.

במקום פרידה / נתן יונתן

אם תלך עכשיו, הכל עוד ישאר לי
קצף חרציות, שלהביות זהב
צפצפה כסופה, הלב שלי אומר לי
אם לומר שלום, אז בוא נאמר עכשיו.

אם תלך עכשיו, קולך מקצה הגשר
יצלצל אלי כואב ומאוהב
ילטף פני באצבעות של גשם
כנגיעה קלה של רוח בכוכב.

אם תלך עכשיו, ציפור קטנה לוחשת
לאוזני ציוץ עליז ומאושר
מה קרה פתאום, שאת פריחת הקשת
עננים כיסו, לאן תלך עכשיו?

אם תלך עכשיו, יפה כמו רקפת
אהבה שלך בין הסלעים תדעך
איש אחר יביט, איך יד הזמן קוטפת
פרח עלומי שבגנך פרח.

_

לחן: מתי כספי.
ביצוע: רביעיית הזמר של חיל האוויר – מימין לשמאל: רמי רחל, גילת אנקורי (כן, עידית לינוביץ' מ"רמת אביב ג'"), הסולנית דולי ענבר (שבהתחלה הייתי בטוח שזו רותי נבון) וויקי תבור.

[youtube KzPxaPy3kNc]