02-5428888 – מוקד משטרת ישראל למניעת התאבדות

המספר הזה מופיע כיום בגוגל רק ב-6 דפים של אתרים עם סיומת il, מתוכם מדובר למעשה ב-3 דפים זהים, כך שלמעשה הוא מופיע רק 3 פעמים (אחד מהם באתר של משטרת ישראל ואחד באתר של משרד החינוך).

המספר הזה (972-2-5428888+ אם מתקשרים אליו כאשר נמצאים מחוץ לישראל) הוא מוקד חירום של משטרת ישראל למניעת התאבדות. למקרה שידוע על ניסיון התאבדות באופן מיידי או איום מיידי לביצוע התאבדות. לא דרך מוקד 100 הכללי, אלא ישירות למוקד שנועד להצלת חיים בשל ניסיון התאבדות.

איך הגעתי למספר הזה? באופן הכרונולוגי הבא:

  1. ביום חמישי, שבוע שעבר, 25/9/2008, עברתי בערב על סטטיסטיקות בלוג אבטחת המידע שלי, וראיתי שמישהו הגיע לפוסט הומוריסטי שלי, "כיצד האקר מתאבד", על ידי חיפוש בגוגל "כיצד מתאבדים".
    עכשיו, אני לא יודע אם מדובר באדם שבאמת רוצה להתאבד ומחפש דרכים לבצע זאת או סתם איש סקרן.
    אבל החלטתי, ולו בשל הסיכוי הקטן ביותר, שאני לא לוקח על עצמי אחריות שלא להתייחס לכך.

  2. התקשרתי למוקד 100 של משטרת ישראל. לקח לשוטרת בצד השני קצת זמן להבין את הקונספט, אבל בסוף היא לקחה את הפרטים של המקרה, והבטיחה להעביר את המידע ל"אחראים". מאז לא שמעתי מהם.
  3. מכיוון שמשטרת ישראל ידועה ביעילותה, עדיין לא הייתי שקט. מכיוון שכתובת ה-IP שייכת לספק האינטרנט קווי זהב, שלחתי דוא"ל בנושא, עוד באותו ערב, לכתובת דוא"ל ה-abuse שלהם, שזה אמור להיות צוות/מוקד אבטחת המידע של הספק.
    תשובה קיבלתי רק היום בבוקר. הדוא"ל כאמור נשלח ביום חמישי. התשובה הפנתה אותי לטלפון 02-5428888.
  4. התקשרתי הערב לטלפון הזה. ולו בשביל להבין במה מדובר. הסבירו לי שמוקד זה מטפל רק באיומים/ניסיונות התאבדות בטווח הזמן המיידי. הם לא מקבלים דיווחים שעברו מעל 24 שעות מזמן התרחשותם.
    ניסיתי להסביר שאולי אותו אדם שבאמת רוצה להתאבד לא בהכרח יחזור לרשת או לכל ערוץ תקשורת אחר בכדי להכריז על רצונו או על ביצוע התאבדות בפועל, והחיפוש הכביכול אנונימי שהוא ביצע – הוא הדרך היחידה להגיע אליו, ולכן אולי בכל אופן כדאי להעביר את הנתונים לגורם אחר שיבדוק את הנושא, ואולי בכך ניתן יהיה למנוע התאבדות במועד מאוחר יותר.
  5. לא, הסביר לי השוטר חסר הסבלנות, אנו מטפלים רק באירועים מיידיים, לא מעבר לכך. חוץ מזה, הוא נתן לי טיפ מהצד – יש הרבה אנשים שמחפשים "צומי", ובכך ביקש לסיים כי הם באמצע תרגיל. אז סיימנו.

.

מה אני אגיד לכם. אין מילים.
.
קודם כל, תדעו שיש את המספר הזה, שבמקרה הצורך אתם יכולים להשתמש בו כערוץ ישיר לגורם שהוא כנראה הכי רלוונטי לנושא במשטרת ישראל, במקום להתחיל את הדיווח ממוקד 100, ובכך למנוע בזבוז זמן יקר.
אם יש לכם אתר – כדאי לפרסם פוסט קצר בנושא, בכדי ליידע עוד אנשים אודות המוקד הישיר הזה, שאינני יודע מדוע לא מפרסמים יותר אודותיו.

שנית, מצער לדעת שאין מי שמטפל בדיווח ע"י צד ג' אודות חשש לכוונות/ניסיונות התאבדות שאינם מיידיים, כי אולי לא תהיה הזדמנות אחרת להצלת אותו אדם. אולי יש מנגנון כזה ואני לא מכיר אותו, ובמקרה זה אשמח שמי שמכיר מנגנון כזה, יפרט זאת בתגובות.
.

ולסיום, כמה כתובות רלוונטיות ברשת, שנקווה שלא יהיה בהן צורך, אבל טוב שהן קיימות בשביל הרגעים הקשים:
בשביל החיים – העמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו (אגב, באותו ערב התקשרתי גם אל "הקו החם" של עמותה זו ואיש לא ענה).
ער"ן – עזרה ראשונה נפשית (גם אליהם התקשרתי באותו ערב והם ענו לי אך לא ידעו כיצד לסייע לי כצד ג').
סהר – סיוע והקשבה ברשת.
.

שנהיה בריאים וחזקים.

.

ברכת הדרך לרופא צעיר

היי יענק'לה,
או מן הסתם יש לך כעת שם פרטי חדש. דוקטור.
בעצם, ת'שכח מזה.
אתה עדיין הילד החוכמולוג שפגשתי בפעם הראשונה שנכנסתי אליכם הביתה.
אצלי אתה תישאר תמיד יענק'לה. מקסימום דוקטור יענק'לה.

כרגיל, מן הסתם, אחותך הגדולה הטילה עלי, ברגע האחרון, בשעת ערב מאוחרת, את משימת כתיבת הברכה. בזמן הפציעות של היום.
אבל, היי, אתה רופא, איזה זמן מתאים יותר מזמן פציעות?!

אתה יודע, בעיני לא מעט אנשים אתה הופך כעת לסוג של אלוהים.
אבל ברור לך שזה ממש לא נכון, שזה יותר מכונאי/שיפוצניק/אינסטלטור/חשמלאי של הגוף והנפש.
בעצם, אפשר להגיד שאתה איפשהו באמצע, נע על הסולם שלך, סולם יעקב,
יורד לעמקי נוזלי הגוף לעצור דימום או להסיר גידול, עולה לעזור ללדת עוד אזרח עולם או להרגיע נפש מבולבלת.
אתה בהחלט תתמודד כשווה מול כל המלאכים.

אתה יודע שאתה רק אדם, אבל אדם שניתן לו תפקיד מיוחד – ללמוד מעשה בריאה וללמד עליו סנגוריה.
להאריך את הכמות ולהעמיק את האיכות של החיים האלה שלנו, שאלוהים יודע כמה הם קצרים וקשים.
כן, אתה יודע שאפשר לשפר את היצירה הזו, לא שאתה מבקר את היוצר, חס וחלילה,
אבל אין ספק שהיית שמח אם היוצר היה מעביר סדנת אמן. ככה, שנבין מה עבר לו בראש, ואיך, לעזאזל, יוצרים אישה מצלע.
(אולי בגלל זה אני מקבל מאחותך כל הזמן מרפקים בצלעות? אגב, כך אני מרגיש את כולן. אף אחת לא חסרה)

אתה תעשה משמרות ארוכות, תהיה עייף עד מוות, לחוץ מכל עבר, בירוקרט עם חותמת, אמא מרגיעה ובעל משכורת נמוכה, אבל, היי, לא לכל אחד יוצא להציל חיים כמעט כל יום.
לא לכל אחד יש הזדמנות להיות גיבור על. אפילו מוותרים לך על טייטס צמוד עם הדפס של פסים וכוכבים (אני יודע, החולים היו מתים על זה).
חלוק לבן מספיק. וגם לא צריך תא טלפון להחליף בגדים. מספיק ביפר מזמזם בחגורה ואתה יוצא לעוד משימת הצלה.

אתה יודע שאתה לא תצליח להציל את כולם, שאתה לא שולט בכל הפרמטרים,
אבל אלוהים ואתה יודעים שאתה תעשה את הכי טוב שאתה יודע ויכול. וזה מספיק.
זה מספיק בכדי שיותר פעמים משתוכל לזכור אתה תעזור לאנשים לחזור לעצמם ולהמשיך בדרך.

אני בטוח שכבר מהשנה הראשונה הבנת, שבמקצוע הזה, כמו בכל מקצוע,
ככל שאתה יודע יותר אתה מבין כמה בעצם אתה לא יודע, וכמה עוד ארוכה הדרך לדעת יותר על פחות.

מבחינתנו, למרות שלמדת בארץ, שש שנים היית בחו"ל. נוכח נפקד.
לומד, לומד, ועוד קצת לומד. אפילו לאירועים משפחתיים כמעט ולא באת.
מכיר כל חלק בגוף האדם אבל לא בטוח שאתה זוכר איך נראית המשפחה המורחבת.
למדנו לכבד את זה, לא שממש הייתה לנו ברירה, אבל נשמח אם תחזור אלינו.
יש עוד רופאים בעולם, אתה יודע, אתה לא לבד.
מותר לך לנוח לפעמים. גוף האדם לא מצמיח איברים חדשים. הכול יישאר רשום בספרים.

השעה כבר מאוחרת ואני עוד צריך קצת לחלום הלילה.
מחר ניפגש, ואולי, כרופא שעתיד להתמחות בנפש האדם, תפרש לי את החלום שאחלום הלילה.
בעצם, עדיף שלא. מי יודע, אולי זה יהיה חלום שיגרום לך לאשפז אותי, ואז לאחותך תהיה הצדקה עם חותמת לקרוא לי משוגע.
בוא ולא נשלב משפחה ועסקים. תאבחן אותי בלי שאני אדע. מי שלא יודע, לא כואב לו. גם זה סוג של ריפוי.

אז הנה מגיע העט לסכם.
כל שנותר לי, לאחותך ולשלושת המוסקטרים שלנו, הוא לשמוח בשמחתך שהגשמת את חלומך והגעת אל היעד, לאחל לך שתפיק את מירב ההנאה מהשליחות המשוגעת הזו ששמה רפואה, להזכיר לך שאנחנו כאן תמיד בשבילך, ואם אי-פעם בכל אופן תתפוס תחת ותחשוב שאתה אלוהים, אני מבטיח לך שבסוף ארוחת הערב יהיה תורך לשטוף את הכלים.

.

נמצא הפתרון למעשנים במקומות בילוי!

מסעדן גרמני שמצד אחד רצה לעמוד בדרישות החוק ולא לאפשר לאורחיו לעשן בתוך המסעדה, אך מצד שני רצה לתת להם את האפשרות לעשן מבלי לצאת מהמסעדה, מצא פתרון מקורי.

אפשר להגיד שזה למעשה סוג של Glory Hole למעשנים… (-:

smokinghole1.jpg

smokinghole2.jpg

smokinghole3.jpg

smokinghole4.jpg

ויברוסיל (Vibrocil)

בתור מי שדרכי הנשימה שלו גורמות לו בעיות כל חייו (בתוספת אלרגיה קלה), הגילוי של ויברוסיל (Vibrocil), רק לפני מספר שנים, היה פשוט הארה בשבילי. מאז הוא צמוד אלי.

מדובר בנוזל בצורת ספריי (Micro Doser) לשימוש חיצוני שמשפריצים לתוך חלל האף (יש גם בטיפות, וזה אפילו יותר זול, אבל השימוש מעצבן ולא יעיל, אז אני מעדיף את הספריי).
הנוזל מכווץ את כלי הדם ברירית האף וגורם להרחבה של החלל דרכו עובר האוויר ובכך מביא מהר לתחושת הקלה בנשימה.

ויברוסיל ניתן לרכישה ללא מרשם רופא בכל בית מרקחת (בערך 24-25 ש"ח, ככל שזכור לי), אבל רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים שלא להשתמש בו לעיתים תכופות ולא לאורך זמן עקב סכנה של ניוון רירית האף והתמכרות (אני מודה שאת הקטע של ההתמכרות לא הבנתי מעולם, אלא אם התמכרות לנשימה סדירה נקראת התמכרות).
אני, בכל מקרה, משתדל שלא להשתמש בתכשיר אלא במקרים הכרחיים.
ניסיתי גם את המתחרה, אוטריוין (Otrivin), אבל ההשפעה שלו פחותה בהרבה.

מאחר ואני לא רופא, אני ממליץ לכם להתייעץ עם רופא אף-אוזן-גרון לפני השימוש, כי ייתכן ואתם צריכים טיפול אחר, ובנוסף הרופא יסביר לכם על הסכנות בתכשיר.
בנוסף, ב-YNET, יש עצות אודות דרכים נוספות להתמודדות עם סימפטומים של אלרגיות.

אני יודע שהפוסט הזה נשמע כמו פרסומת, אבל זה באמת תכשיר שעזר, ועדיין עוזר מאוד לאיכות החיים שלי, והיה חשוב לי לשתף אתכם, כי אולי הוא יוכל לעזור גם לכם.

vibrocil.JPG