אני משער שאנשי צבא לא כל כך טובים בדימויים

בכנס האחרון של סדנת יובל נאמן, מלפני מספר שבועות, חילקו בחינם את גיליון חודש יוני 2013, גיליון מספר 14, של Israel Defense . לקחתי לקרוא בבית.
בין העמודים 106 עד 110 יש כתבה בשם "חבר'ה זה מלחמה" בה מרואיין שלמה גזית, לשעבר ראש אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל, שנקרא לשקם את האגף לאחר מלחמת יום הכיפורים, וזה גם עיקר נושא הראיון.
ניכר שמר שגיא, ככל שאוכל להעיד מקריאת הראיון, הוא אדם אינטליגנטי ובקיא בנושאי המודיעין, לא שאני האדם שממש יכול לשפוט בנושא, אבל זו התרשמותי כאדם מן השורה.
אולם בעמוד 106 היתה פסקה שהייתי צריך לקרוא מספר פעמים, כי לא האמנתי שאני קורא אותה. מאחר ולא מצאתי את הכתבה באינטרנט – סרקתי את הפסקה, כולל פסקה לפני ופסקה אחרי (למניעת טענת "הוצא מהקשרו"). הפסקה דנה בזמן שבו מר גזית מונה לתפקיד ראש אמ"ן ובתהליך כניסתו לתפקיד. אני מקווה שאנשי Israel Defense יפרסמו בשלב כלשהו את הכתבה במלואה באתרם שלהם.
בבקשה קראו את הפסקה האמצעית של קובץ הסריקה שלהלן:

שלמה גזית

אז לטובת מנועי החיפוש אצטט את הפסקה המדוברת: "התפיסה הבסיסית שלי הייתה שחיל המודיעין הוא חיל מעולה שבמעולים, הוא החליק על בננה, וספג מכה מאוד מאוד כואבת, אבל לא משום שהחבר'ה בחיל אינם טובים ולא בגלל שהחיל אינו טוב, והדבר החשוב ביותר היה לומר את זה לאנשים. ולבוא ולומר, קודם כל אנחנו באמצע מלחמה (עדיין הייתה אז לחימה בסוריה), אנחנו עכשיו ממשיכים בעבודה, 'עסקים כרגיל'."

לא הייתי איש מודיעין בעברי ואני לא כזה כעת, כך שאולי יש דברים שאני לא יודע ולא מבין, אבל בגלל שאין לי את הרקע הזה, אני מסתכל על הדימוי הזה כאזרח רגיל של מדינת ישראל.
אני בטוח שאגף המודיעין, מאז ומעולם עשה, עושה ויעשה עבודה חשובה ומעולה, שהיא נרחבת הרבה יותר מלהעריך מה הסבירות לפתיחת מלחמה כנגד מדינת ישראל, אך נראה לי הגיוני שההערכה הזו היא אחד מהתפקידים הכי חשובים של עבודת אגף המודיעין של צה"ל.

נדמה לי שאני לא אטעה אם אומר שמלחמת יום הכיפורים היתה המלחמה הטראומטית ביותר בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, מלחמה שהחלה כאשר מדינת ישראל הופתעה מהתקפה של מספר מדינות אויב בו-זמנית, כאשר אגף המודיעין העריך כי הסיכון לפריצת מלחמה הוא "בסבירות נמוכה". ועדת אגרנט, שקמה לאחר המלחמה לחקור את הכשלים שהובילו לחוסר המוכנות למלחמה כינתה את הכשל המודיעיני והמדיני כ"ליקוי מאורות".

אני יכול להבין את מר גזית, שתפקידו היה לשקם מהר ככל שניתן אגף גדול וחשוב בצה"ל, שמן הסתם היה נתון בהלם ותחושת כישלון, ולעודד אותו להמשיך בעבודתו למרות הכל, ולכן היה חשוב לו להעביר מסר חיובי לאנשיו.
אבל עם כל הכבוד – להשתמש בדימוי של החלקה על בננה לכישלון בחיזוי מלחמה שמקורה במספר מדינות בו-זמנית, מלחמה שהובילה להרוגים ופצועים רבים, מלחמה שהובילה עד לתחושת סכנה קיומית למדינת ישראל על ידי מנהיגי המדינה – הוא בלתי-נתפס.

ובנוסף, דימוי כזה מרמז לארגון שהאשמה היא בעצם לא כל-כך שלו, אולי של צד שלישי, אולי אפילו רשלנות של אחרים או אולי כוח-עליון; לכן אולי בעצם אין מה לתחקר ולהפיק מסקנות, כך שאולי בעצם אין אנשים באגף שנכשלו וצריכים לשלם מחיר כזה או אחר.

אני נזכר בהקשר הזה באמירה של הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ "אני מרגיש מכה קלה באווירון, כתוצאה משיחרור הפצצה" כאשר נשאל על מידת הרגשות שצריך טייס לגלות, בתוספת הידיעה שהוא מכר את תיק המניות שלו ערב פריצת מלחמת לבנון השנייה וחטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (סוג מתקדם של שימוש במידע פנים).

אני משער שאף אחד לא מצפה מאנשי צבא בכירים ומשופשפים שיהיו שיא הרגישות והדיפלומטיות, אבל מצד שני, בכל אופן הם אמורים לדעת להתנהל מול הציבור, מול התקשורת, ולברור מילים ומעשים, כי הם לא נמצאים במקומם כמו בכל מקום עבודה רגיל, וגורלות רבים ומשאבים רבים נתונים בידיהם. ברור לי שהעשייה הצבאית כרוכה בקהות חושים מסוימת, שהכרחית לביצוע המשימות הצבאיות (אולי זה דומה במידה מסוימת לרופאים בהתמחויות מסוימות), אבל לדעתי – ככל שאדם עולה בסולם הדרגות הצבאי ומגיע אל הדרגות הבכירות ביותר, מתעצם הקונפליקט בין ההטמעה המתמשכת של אורח החיים הצבאי באישיות האדם לבין החשיפה הציבורית המוגברת של דבריו ומעשיו של אדם כזה, ואז יתכנו התחלקויות לשון מהסוג הזה.

.

הג'וקר של הבחירות

משהו בחיוך המעט מעוות, ועל כן – מטריד, של נפתלי בנט, ראש מפלגת "הבית היהודי", גרם לי, ועדיין גורם, לאי-נוחות. לא הבנתי למה.
עד שהיום הגיעה ההתאמה – ג'ק ניקולסון בתור הג'וקר בסרטי "באטמן".

.
(הקליקו להגדלה ואיכות משופרת)

הופרדו בלידתם?

 

שומרים על הפתח. או לא כל-כך?

היום, יום רביעי, ה-7 לספטמבר 2011, פורסמה בעיתון "מעריב", במוסף "המגזין", כתבה בשם "קצת יותר אדום" מאת הכתב אחיקם משה דוד והצלם יגאל לוי. הכתבה עסקה בקורס מיוחד ויוקרתי של חטיבת הצנחנים, שנקרא "קומנדו צנחנים".

התחלתי לקרוא את הכתבה אך לא הצלחתי לסיים אותה, מרוב צחוק, בגלל התמונה המצורפת (ניתן להקליק על התמונה בכדי לקבל גרסה מוגדלת שלה).
בבקשה תנחשו ילדים – מה לא בסדר בתמונה הזו, איזה פתח לא נשמר כראוי.
בין המנחשים נכונה יוגרל פתח של תקווה.

 

הַקִרְבָה היא הַקְרָבָה

מצאתי את זה בבלוג "פתיתים" של ירון.
אומרים שזה של אלתרמן, מ"הטור השביעי", משנת 55 למאה הקודמת.
יפה לראות כמה אנו צועדים במקום. המלחמות מלחמות, התקשורת חיה בבועה שלה בגוש דן (לא לדאוג, בסבב הבא אני מהמר שגם גוש-דן יהיה לוח מטרה). עולם כמנהגו הורג.

.

נְשַעֵר כִי תּוֹתָח עַרְבִי אֶחָד,
תּוֹתָח קָט, בֶן-בְּלִי-עֵרֶךְ, יוֹרֶה נִים-לא-נִים
יְרִיָה רַק אַחַת, לְשָבוּעַ בִלְבַד,
אֶל שֶטַח מַעַרְכוֹת הָעִתּוֹנִים.

נְשַעֵר כִי עוֹרְכֵי-עִתּוֹנִים לִישִיבָה
מִזְדַמְנִים בְּמִקְרֶה, וּבְשוּבָם לְעֵת-עֶרֶב
אִיש רֵעוֹ שוֹאֵל: אֵיךְ אֶצְלְכֶם בַסְבִיבָה?
וּמֵשִיב הַנִשְאָל: הַטְרָדוֹת קַלּוֹת-עֶרֶך…

הַטְרָדוֹת שֶל שִגְרָה. הַסְבִיבָה דּוֹמֵמָה.
רַק מִפַעַם לְפַעַם, בְּאֶמְצַע הַמְלֶאכֶת,
יוֹרֵד אֵיזֶה פָגָז עָלוּב שֶל מַרְגֵמָה
בְשֶטַח מַזְכִירוּת-הַמַעֲרֶכֶת.

חוּץ מִזֶה כִמְעַט אֶפֶס. מָטוֹס מַנְמִיךְ-טוּס,
וְעִם-שַחַר צְלִיפוֹת אֲחָדוֹת אֶל הַדְפוּס.

וְאוֹמֵר הַשֵנִי: סְבִיבָתֵנוּ גַם לָהּ
אֵין עִילָה לִתְלוּנוֹת. רַק אַחַת לִשְבוּעַיִים
יוֹרָה אֵלֵינוּ מִין בָזוּקָה אֻומְלָלָה
הַיְשַר בַחַלּוֹנוֹת וּבַדְלָתַייִם.

לִפְעָמִים אֵיזֶה הוֹביצֶר בָּנוּ הוֹלֵם.
אַךְ אֵינֶנּוּ עוֹשִׂים מִזֶּה עֵסֶק שָלֵם.

וְאוֹמֵר הַשְלִישִי: כֵן, אַחִים, יִהְיֶה רַע
אִם נַגִיב הֲגָבוֹת עַל מִקְרִים שֶכָאֵלֶה.
תְמוֹל אֶצְלֵנוּ כִמְעַט נֶהֶרְסָה הַתִקְרָה –
אֲבָל מֵילָא.

כַךְ דִבְרוּ הָעוֹרְכִים, וְלִבִי (שֶנִימַת
אַקְטִיבִיזְם-מֻובְהָק לא נִימַת יְסוֹדוֹ הִיא)
סָח לִי חֶרֶש: רְאֵה כִי שֻכְנַעְתִי כִמְעַט
מִן הַיַחַס הַזֶה הַסְטוֹאִי.

וְרַק רַחַש סָפֵק בִי שָאַל, אִם אָמְנָם
לֹא הָיָה מִתְעַרְעֵר מְעַט קַו הַשִכְנוּעַ
לוּ שָכְנוּ בֶאֱמֶת עִתּוֹנֵינוּ אֵי-שָם
וְהָיוּ מְקַבְלִים “רַק” פָגָז לְשָבוּעַ…

רַק פָגָז לְשָבוּעַ – לֹא כֵן? – עִם צְלִיפוֹת
אֲחָדוֹת בְכָל-יוֹם אֶל חֲדַר הַיְשִיבוֹת…

יִתָכֵן כִי הָיוּ הֵם דּוֹרְשִים אָז בְקוֹל
לְסַלֵק וִיהִי-מָה כָל עֶמְדָה שֶל טִיוּוּחַ…
יִתָכֵן וְהָיוּ דּוֹרְשִים זאת בְלִי כָל
הִסְתַיְּיגוּת… מִי יוֹדֵעַ אֶת דֶרֶךְ הָרוּחַ…

הָעִיקָר לִפְעָמִים (זאת הִרְגַשְנוּ מִכְבָר)
אֵינוֹ כֵן-אַקְטִיבִיזְם אוֹ לֹא-אַקְטִיבִיזְם…
הָעִיקָר הוּא שֶקְצָת בְרִחוֹק מִן הַסְפָר
קַל לָדוּן בַדְבָרִים מֵעֶמְדָה שֶל כְתִיבִיזְם…

זֶה מַשְפִיעַ.. מַשְפִיעַ אוּלַי עַל שָורְשָן
שֶל דֵעוֹת. טוֹב דִיוּן שֶצָלוּל וּמַקִיף הוּא,
אַךְ נִקְבַעַת אוּלַי הַשְקָפַת הַפַרְשָן
גַם לְפִי הַמָקוֹם שֶמִמֶנּוּ מַשְקִיף הוּא.

.

נתן אלתרמן, הטור השביעי, תשט”ו (1955) (תקופת הפדאיון)

.

"צבע אדום" בכל מקום – הרינגטון (או) שדרות זה כאן

נמאס לי.
מנהיגות רופסת ומנותקת שמעלה לקורבן את שדרות, אשקלון ואת יישובי עוטף עזה, ובקרוב – באר-שבע. תקציב ביטחון אדיר וביצוע אפסי.
איראן, עוד מבלי לדבר על האיום הגרעיני, פתחה מוצב קדמי בעזה (וכמובן גם בדרום-לבנון), ומשם מזנבת בנו ללא תגובה ממשית.

יהיה בעתיד פוסט אחר, מפורט יותר, אבל כרגע נתרכז במחאה האפשרית שלנו, האזרחים.
לא יכול להיות שאני אשב בשקט ובבטחה ברמת-השרון, וברדיוס של קילומטרים עד עשרות קילומטרים מעזה, אזרחי אותה מדינה יהיו במשך חודשים ושנים תחת איום מתמיד של סכנת חיים או "סתם" חרדה מהפצצות, חיים בסוג של רולטת קסאם.

אני זוכר שבמלחמת לבנון השנייה, היתה לי ישיבה במרכז עם אנשים שהגיעו מהצפון. הם היו בהלם. הם אמרו לנו: "זו מדינה אחרת פה אצלכם במרכז. אתם לא יודעים מה קורה בצפון. יש שם מלחמה ופה הכול כרגיל".
לפני מספר ימים שמעתי ברדיו מאזינה משדרות שאמרה דברים דומים, ובחריפות ובכאב גדולים יותר.

לכן, אני חושב שיש צורך בהעלאת המוּדָעוּת של כלל תושבי המדינה למצב ולסבל של כל מי שמצויים בטווח טילי החמאס – אולי המודעות המוגברת הזו תניע אנשים לפעולה ממשית או לפחות להעלאת המרכיב הבטחוני בשיקולי ההצבעה שלהם בבחירות הקרובות.
לשם כך החלפתי את הרינגטון של מכשיר הטלפון הסלולרי שלי לאזעקת "צבע אדום", כך שבכל פעם שמתקשרים אלי – כל מי שנמצא לידי מקבל "חוויה" של הימצאות בשדרות ועוטף עזה (וכאמור, בקרוב באר-שבע).
אתם צריכים לראות את התגובות שאני מקבל. אנשים לא מבינים מאיפה זה מגיע וצריך להסביר להם. הקליקו על הנגן שלהלן להדגמה:
.

[audio:http://life.caspi.org.il/audio/tzeva-adom.mp3]
.

הלוואי וחברות הסלולר היו מאפשרות להשתמש בקובץ כזה גם כפאנטון (המוזיקה ששומעים אלו שמתקשרים אליכם עד שאתם עונים), אבל זה בשליטתן וככל שידוע לא ניתן לקביעה ברמת הטלפון.

אז אם אתם חושבים כמוני – הכנתי לכם את הרינגטון כקבצים מוכנים להורדה לסלולרי שלכם במגוון תבניות תואמות, כל אחד על פי מכשיר הסלולר האישי:
(הערה חשובה: אם אתם נמצאים ביישובים הנמצאים בטווח טילי החמאס – אל תשתמשו ברינגטון הזה, כי שם אזעקת "צבע אדום" מעידה על אזעקת אמת והרינגטון הזה יכול לגרום לבהלת שווא מיותרת)

[download#1#size] .
[download#2#size] .
[download#3#size] .
[download#5#size] .

.

בואו ונדגים לסביבה שלנו מה כבר מתרחש מזה זמן רב ביישובים מסביב לעזה ומה יקרה אם הנהגת המדינה לא תעצור את ההתדרדרות הזו במהירות ובנחישות, כי אחרת – ה"רינגטון" הבא פשוט יהיה צפירות עולות ויורדות אצלכם בבית.

.