פתאום חשבתי, תוך כדי כתיבה לפרינט (טסט, טסט, חת' שתיים), שמבנה השורות והמרווחים שאני מכניס בעורך של וורדפרס, לא יבואו לידי ביטוי בפרינט.
ולא, מעבר בין פסקאות לא נחשב.
אני חייב לכתוב בעורך מקוון. לא בוורד ולא באאוטלוק. אני חייב לדעת שבהינף הקלקת עכבר הטקסט נגיש לכל אחד בעולם. שאני חלק מהעולם. שאני לא צריך להמתין.
"האדם המיידי" במיטבו.
ואני אוהב להשתמש בכל היכולות שהעורך (הלא האנושי, תרתי משמע) נותן לי.
כתבתי פעם ששירה היא פיסול במילים, אבל אפשר לעשות זאת גם בכתיבה שאינה שירה. לנצל את המרחב הדו-ממדי ליצירת קצב, חיבור וניתוק, פיתולים של משמעות.
לשים דברים משמעותיים בשורה משלהם, גם אם הם קצרים.
להשאיר יותר משורה ריקה רווח. שתיכנס קצת רוח בין המילים.
אבל בפרינט, ממה שאני רואה, הם לא יכולים לבזבז ככה שטחים לבנים. הכול צריך להיכנס למרובעים. כולל יישור דו-צדדי צבאי של האותיות.
המטראז' העצי חושב, הדיו נמדד, המודעות נמכרו.
שטחים לבנים אין טעם לספור. אין להם משמעות.