מפזז כל הדרך הביתה

עוד לא עברה יממה מאז שהפסיד ללבני, ומופז כבר רוצה הביתה.
כל כך רוצה, שהוא שובר את הכלים מיד ובדיעבד. אפילו להראות קצת נימוס ממלכתי של לפגוש את המנצחת, הוא לא רוצה.
שוברים את הכלים ולא משחקים.

רגע. לפני רגע, היית מוכן לקבל על עצמך את עול ההנהגה ולהיכנס לחיים אינטנסיביים של ראש מדינה, כנראה למשך שנים ארוכות. מה קרה?
נראה כאילו הוא החליט מראש שזה יהיה אחד או אפס, הכל או לא כלום. אחרת לא ברור לי כיצד כה מהר מרגע ההכרעה הוא עושה אחורה פנה ויוצא מהמשחק.
מי שרוצה בהנהגה מערער על הפרש של 431 מצביעים, אפילו רק בשביל ההרגשה שלא ויתר ללא מאבק. רק בשביל האנשים שעימו.
אבל הוא לא באמת רצה.

זכותו של אדם ששירת את הציבור שנים רבות, לפרוש מהסביבה השוחקת הזו, וכן, גם לעשות לביתו.
אבל לא יהיה יותר הוגן להודיע מראש כי במקרה של הפסד הוא פורש? הרי אתה לא לבד. יש אנשים שליוו אותך וסייעו לך במסע הבחירות ויש את הבוחרים שהאמינו בך. הם לבטח מרגישים כעת נבגדים. נטושים. מרומים. מנוצלים.
לא יכולת לפחות לקחת עוד כמה נשימות ולצאת מהמשחק באופן מכובד? כן להיפגש עם ליבני, כן לשחק את המתלבט כמה ימים ואז להודיע?
ברור לי שאם היית מודיע כך מראש היית גורם לאנשים להתלבט אם בכלל להתגייס למענך, להצביע עבורך – כי מראש לא הייתי מראה שאתה כאן כרץ מרתון, אלא כמי שעושה ניסיון אחרון לעלות שלב בסולם.
אבל שבכך שבחרת לפרסם את החלטתך כה מהר – רק הוכחת איזה מזל שלא נבחרת.

לפרישה החפוזה הזו יש ריח של שיטת "מצליח", של מי שרוצה את הטייטל והכבוד ולא באמת רוצה להנהיג.

בכלל, ממילא "קדימה" קמה בחטא. כל ייעודה היה להיות מסגרת מפלגתית לאריק שרון, תחליף "ליכוד" שבו היה יכול לעשות מה שרצה. אולמרט זכה מן ההפקר על גל הפופולריות של שרון, וכעת לבני זוכה מן ההפקר על גל המעטפות של אולמרט.
מרוץ שליחים טרגי ועלוב-מגעיל בו-זמנית.

הנהגת המדינה השברירית שלנו היא "חבילה עוברת" במשחק פנים-מפלגתי של אופורטוניסטים.

אודות איתן

רק על עצמי לספר ידעתי. בשביל זה יש בלוג, לא?
פורסם בקטגוריה ממשל, פוליטיקיה, צבא, פוליטיקה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *