מוכרחים להיות שמח

SONY הוציאה מצלמה דיגיטלית חדשה, דגם DSC-T200.
הייחוד במצלמה זו הוא שניתן להגדיר שהמצלמה תבצע בעצמה צילום בכל פעם שהיא מזהה חיוך אצל המצולם.

 ממשק המצלמה - בחירת

 והנה גם הדגמה חיה

[youtube N1WC_00L0b0]

אני מאוד יכול להבין את הסיבה השיווקית לפיצ'ר הזה, למנוע מצלמים לא זריזים לפספס צילומי חיוכים.
כי, הרי, בשביל זה יש מצלמות? בשביל לתעד חיוכים? לא?

זהו, שלא. הפיצ'ר הזה נראה לי אחת ההמצאות העצובות ביותר שראיתי לאחרונה.
המצאה כזו תגרום לאנשים להתעצל ולהוציא רק תמונות עם חיוכים. למנוע מהמצולמים להמתין זמן רב מדי, עם חיוך מתוח יתר-על-המידה, בזמן שהצלם לא מוצא את הכפתור הנכון.

הרי החיים בנויים בעיקר מ"לא-חיוכים". זה פיצ'ר של זיוף. זה טוב לצילומי פרסומת, לא לחיים שלנו.
זה להפוך את החיים שלנו לפרסומת. לרצף של רק-זיכרונות-טובים.
לרמות את עצמנו, מה שאנחנו עושים באופן שוטף, וכעת יהיה לזה גם תיעוד.

ומה יקרה אם יש מספר אנשים בתמונה, ורק חלקם מחייכים? המצלמה תצלם? ואם זו עווית כאב שגורמת לפה להתעגל, אך לא משמחה? גם אז המצלמה תצלם?

אני אחד מהאנשים שיותר אוהבים טכנולוגיה, אבל ככל שעובר הזמן (ויכול להיות שזה יותר קשור אלי אישית מאשר לשינויים בטכנולוגיה), אני מוצא עצמי יותר ויותר תוהה לאן אנו הולכים, ושכרגיל, קודם עושים ואח"כ חושבים.

(כן, אני יודע, אני זקן נרגן וחששן. תשאירו אותי בשלג.)

אודות איתן

רק על עצמי לספר ידעתי. בשביל זה יש בלוג, לא?
פורסם בקטגוריה טכנולוגיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *