web analytics

ינו 05 2008

ברכת הדרך לרופא צעיר

מאת: בשעה 1:01 נושאים: בריאות,משפחה

היי יענק'לה,
או מן הסתם יש לך כעת שם פרטי חדש. דוקטור.
בעצם, ת'שכח מזה.
אתה עדיין הילד החוכמולוג שפגשתי בפעם הראשונה שנכנסתי אליכם הביתה.
אצלי אתה תישאר תמיד יענק'לה. מקסימום דוקטור יענק'לה.

כרגיל, מן הסתם, אחותך הגדולה הטילה עלי, ברגע האחרון, בשעת ערב מאוחרת, את משימת כתיבת הברכה. בזמן הפציעות של היום.
אבל, היי, אתה רופא, איזה זמן מתאים יותר מזמן פציעות?!

אתה יודע, בעיני לא מעט אנשים אתה הופך כעת לסוג של אלוהים.
אבל ברור לך שזה ממש לא נכון, שזה יותר מכונאי/שיפוצניק/אינסטלטור/חשמלאי של הגוף והנפש.
בעצם, אפשר להגיד שאתה איפשהו באמצע, נע על הסולם שלך, סולם יעקב,
יורד לעמקי נוזלי הגוף לעצור דימום או להסיר גידול, עולה לעזור ללדת עוד אזרח עולם או להרגיע נפש מבולבלת.
אתה בהחלט תתמודד כשווה מול כל המלאכים.

אתה יודע שאתה רק אדם, אבל אדם שניתן לו תפקיד מיוחד – ללמוד מעשה בריאה וללמד עליו סנגוריה.
להאריך את הכמות ולהעמיק את האיכות של החיים האלה שלנו, שאלוהים יודע כמה הם קצרים וקשים.
כן, אתה יודע שאפשר לשפר את היצירה הזו, לא שאתה מבקר את היוצר, חס וחלילה,
אבל אין ספק שהיית שמח אם היוצר היה מעביר סדנת אמן. ככה, שנבין מה עבר לו בראש, ואיך, לעזאזל, יוצרים אישה מצלע.
(אולי בגלל זה אני מקבל מאחותך כל הזמן מרפקים בצלעות? אגב, כך אני מרגיש את כולן. אף אחת לא חסרה)

אתה תעשה משמרות ארוכות, תהיה עייף עד מוות, לחוץ מכל עבר, בירוקרט עם חותמת, אמא מרגיעה ובעל משכורת נמוכה, אבל, היי, לא לכל אחד יוצא להציל חיים כמעט כל יום.
לא לכל אחד יש הזדמנות להיות גיבור על. אפילו מוותרים לך על טייטס צמוד עם הדפס של פסים וכוכבים (אני יודע, החולים היו מתים על זה).
חלוק לבן מספיק. וגם לא צריך תא טלפון להחליף בגדים. מספיק ביפר מזמזם בחגורה ואתה יוצא לעוד משימת הצלה.

אתה יודע שאתה לא תצליח להציל את כולם, שאתה לא שולט בכל הפרמטרים,
אבל אלוהים ואתה יודעים שאתה תעשה את הכי טוב שאתה יודע ויכול. וזה מספיק.
זה מספיק בכדי שיותר פעמים משתוכל לזכור אתה תעזור לאנשים לחזור לעצמם ולהמשיך בדרך.

אני בטוח שכבר מהשנה הראשונה הבנת, שבמקצוע הזה, כמו בכל מקצוע,
ככל שאתה יודע יותר אתה מבין כמה בעצם אתה לא יודע, וכמה עוד ארוכה הדרך לדעת יותר על פחות.

מבחינתנו, למרות שלמדת בארץ, שש שנים היית בחו"ל. נוכח נפקד.
לומד, לומד, ועוד קצת לומד. אפילו לאירועים משפחתיים כמעט ולא באת.
מכיר כל חלק בגוף האדם אבל לא בטוח שאתה זוכר איך נראית המשפחה המורחבת.
למדנו לכבד את זה, לא שממש הייתה לנו ברירה, אבל נשמח אם תחזור אלינו.
יש עוד רופאים בעולם, אתה יודע, אתה לא לבד.
מותר לך לנוח לפעמים. גוף האדם לא מצמיח איברים חדשים. הכול יישאר רשום בספרים.

השעה כבר מאוחרת ואני עוד צריך קצת לחלום הלילה.
מחר ניפגש, ואולי, כרופא שעתיד להתמחות בנפש האדם, תפרש לי את החלום שאחלום הלילה.
בעצם, עדיף שלא. מי יודע, אולי זה יהיה חלום שיגרום לך לאשפז אותי, ואז לאחותך תהיה הצדקה עם חותמת לקרוא לי משוגע.
בוא ולא נשלב משפחה ועסקים. תאבחן אותי בלי שאני אדע. מי שלא יודע, לא כואב לו. גם זה סוג של ריפוי.

אז הנה מגיע העט לסכם.
כל שנותר לי, לאחותך ולשלושת המוסקטרים שלנו, הוא לשמוח בשמחתך שהגשמת את חלומך והגעת אל היעד, לאחל לך שתפיק את מירב ההנאה מהשליחות המשוגעת הזו ששמה רפואה, להזכיר לך שאנחנו כאן תמיד בשבילך, ואם אי-פעם בכל אופן תתפוס תחת ותחשוב שאתה אלוהים, אני מבטיח לך שבסוף ארוחת הערב יהיה תורך לשטוף את הכלים.

.

גרועחלשבסדרטובמצוין (2 הצבעות, ממוצע: 3.00 מתוך 5)
Loading...

Share via email
Share on Tumblr Share

עדיין אין תגובות

RSS תגובות

השארת תגובות